לא תופס למה כולם מתנפלים על עמוס עוז, הציוני המובהק של שנות השמונים המוקדמות. מי אם לא עמוס עוז פרסם את המאניפסטו הציוני, "על הרך והענוג", מאניפסטו שאין שני לו אפילו עד תיאודור הרצל, לדעתי, בשנת 1982 . כן עמוס היקר הוא שהסביר לעולם שיש מחיר לאנטישמיות הערבית והוא ,הוא יגבה את התשלום בדם כמו הפלנגות, באטום כמו הארי טרומן או סייף לצאוור כמו קאדאפי למי שיעיז להתנכל לו, לילדיו ולשאר אנשי העם העברי השוכן בארץ. ונא לזכור שעמוס עוז הגיבור, השאהיד הציוני אם תרצו, חרף את נפשו בעת פרסום המאמר, לראשונה ב"דבר" ע"ה, ואחר בספר "פה ושם בארץ ישראל בסתיו 1982* ונאלץ להשתמש בשם "צ." כמיסתור נחוץ ולא להסתכן בסכנת המוות הנוראית שבודדי הציונות של אותה תקופה התנסו בה, לא עלינו.
תגובה:
פיליטון לא רע
↧
מאת: אשר
↧